שלום לכולכם.

בלי הרבה הקדמות מיותרות, ורגע לפני שיום כיפור נכנס, הנה כמה אנשים שהייתי רוצה לבקש מהם סליחה:

• מכם: על ההזנחה של הבלוג. מקווה לחזור לכתוב כמו שצריך בקרוב.
• מכל החזירים: אחרי שעלו השמועות על כך שדייוויד קמרון תקע את איבר מינו בפה של חזיר מת, אמרתי שאני לא מבין מה ההתרגשות שחזיר ועוד חזיר מבצעים אקט מיני. אני בטוח שהחזירים מצאו את ההשוואה הזו פוגענית.
• מהפלג המטומטם של הימין: סליחה על זה שאני לא עובר לגור בעזה.
• מיצחק הרצוג: סליחה שאמרתי שאין לך עמוד שדרה. לא שזה לא נכון, אבל זה לא יפה לצחוק על זה.
• מישראל כץ: סליחה שדרשתי ממך תשובות כשר התחבורה ושלא הבנתי שאני אמור לפנות לבוז'י.
• ממירי רגב: סליחה שאני לא מת עלייך לא בגלל שאת מזרחית או שלא קראת צ'כוב, אלא פשוט כי אני לא מת על אנשים שקוראים לאנשים אחרים "סרטן" או שמתגאים להיות פשיסטים. אגב, את לא פשיסטית, בואי נרד מהעץ הזה.
• מיאיר לפיד: סליחה שאני לא סובל אותך למרות שאתה מהמגזר הפריבילגי. אני בטוח שזה קשה לך.
• מציפי לבני: סליחה שגם אם העולם יהיה תלוי בזה אני לא ארצה לראות אותך כראשת ממשלה. או כפוליטיקאית. או כעובדת ציבור. או באופן כללי. לא בא לי לשמוע ממך.
• מדני דנון: רציתי לבקש ממך סליחה, אבל תכל'ס אני חושב שאני צריך לשלוח התנצלות לאו"ם. זה יהיה באנגלית אבל תנסה להבין.
• ולסיום, מבנימין נתניהו: אני אמנם לא ערבי, אבל סליחה שנהרתי לקלפי. לא היה בסדר מצדי.

חתימה טובה.