"אין דבר יותר כואב מאשר להיזכר ברגעים של אושר , ולדעת שהם לא יחזרו לעולם " |
| 11/2009
משיכת חבל.
כדי להתמודד את לחשת לכיוון אחד וצעקת לכיוון אחר.
זה לא אותו צד וגם לא אותו מנעד.
מאז, יצאת למסע הזה, לא לבד, נושאת הרבה
ציוד עלייך.
הקושי התחיל משתי טיפות מים מלוחות אבל סביבך היה הרבה שמש. את המשכת. מאז מה שמייחד אותך זה החיוך, הצחוק
ומעט האופטימיות שעוד מזריקים לך. מתחיל להיות קשה אז את מחפשת. מחפשת אנשים. ויש
לך, זה מול העיינים שלך. אבל את לא תופסת. את לא עומדת בקצב.
ואז את לבד ולא לבד. ביחד ולא ביחד. משוואה
עם נעלם. או עם 2 נעלמים או עם 3 , אבל את
הנעלמת היחידה. פתאום מדביקים עלייך סלוטייפ ענק ואת נדבקת לקיר. את נשארת דבוקה וגם מעט המוטיבציה שהייתה
לך, ירדה. מה שנשאר לך זה רק לקוות שיבוא מישהו ויוציא אותך מהתסבוכת הזאת, כי את
לא יכולה להסתדר לבד. אז את מחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה..........
ועכשיו כדי להתמודד את-
צועקת ולוחשת וצועקת לאותו כיוון.
 את נופלת. אבל את תקומי.
(אל תנסו להבין, גם לא את הקטע)
דור. | |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דור .