הבלוג של מלאכית בגן עדן

די נעלמתי בחודשים האחרונים..

זאת הייתה אחת התקופות הכי קשות בחיי, בה איבדתי 3 דודים, שנפטרו..

אבל עם כל העצב שבדבר אלה החיים, דור הולך ודור בא

אני לא יכולה לומר שזה עוזר לומר את זה לאלה שאיבדו את אמא או אבא שלהם,

אבל אם נמשיך לשקוע לתוך הכאב, לעולם לא נצא ממנו!

חייבים לקחת את עצמנו בידיים ולהמשיך לחיות, למרות הכאב..

אני לא יכולה לתאר בכלל מהי ההרגשה של "לאבד אדם יקר",

אבל אני יודעת מהי ההרגשה של לאבד דודה מאוד קרובה,

זאת הרגשה שאף אחד לא רוצה או מוכן לחוות אי-פעם בחייו,

אבל לעולם יש חוקים משלו, אני קוראת לזה "עולם אכזר"..

מקווה שיהיה טוב

מלאכית