אני נמוגה אל תוך עצמי,

שוחה בתוך העצב ונושפת את השמחה,

הולכת בין רחמים עצמיים.

עייפתי מלחפש.

מתיישבת בתוך עצמי וצוללת לתוך החוסר תחושה.

התקף לב...הוביל אותי לתוך שינה.

מיון תעסוקתי,היה...מעניין.

תדמיינו לכם, כיתה, 13 תלמידים היה כזה שקט נוראי שאם היינו עושים תחרות עם הדגים הם היו מנצחים אותנו בכמות הרעש המטורפת שהם עושים. מידי פעם הצטרפו תלמידים ואי שם גם נעלמו להם במסדרונות "מכללת אתגר" האפלים".

שיחות חולין "אז......" כדלקמן:

"אז.............מה הפרופיל שלך? "

"אז............את יודעת מה את רוצה להיות בצבא?"

"אז.........מאיפה את ? "

"אז.......איפה הקניון?"

אז! אבל בכל זאת שקט.דממה! דממת מתים! מרמורים נפשיים והמון צלילי כפתורים מחויגים.

אבל היה מגניב.המון הרצאות נפשיות ,מבחן יותר חופר מהפסיכוטכני שהיה בצו הראשון והמון אנשים שמסתובבים עם קלסתרים שמנים ורושמים כל מיני הערות לגבייך.

עוד שבועיים מנילה.

אז נפלתי לארץ........?