(לאחרונה גיליתי שמותר לי להיות, אבל לא אדון בכך היום.)
מתחשק לי לדבר על טום (לדבר עם טום, בעצם, אבל גם בכך לא אדון היום).
טום הוא מיצג הקלישאות שלי, הגשם יורד עבורו והשמש זורחת מישבנו המצומק (בשבילי, בכל אופן).
טום צוחק לעיתים רחוקות ומרבית הזמן מהרהר בדברים הרי גורל.
טום לעולם לא אוכל, או משתכר, או יוצא מהקווים בחוברת הצביעה, או מגמגם כשנדרש ממנו להקריא שירה מימי הבינים, או מתלכלך מצבע טרי על ספסל, או מועד, או נושם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מטאפורית