זה בדברים הקטנים.
כוס הקפה שלך (שלושת- רבעי מים רותחים, חצי כפית סוכר) מתקררת על השיש. אתה לא תגיע לארוחת הערב (מרק אפונה, סלט תירס ופרוסה של עוגת שבבי שוקולד).
אני לא מסוגלת להוציא את הזבל, קופסאות הוינסטון האדום שלך, ותשבצים חצי פתורים ממוספי שישי עדיין שם, כהוכחה וזכר לכך שהיית גם אתה. פעם.
אני לא מסוגלת להירדם בסרטים כמו פעם (מי, הרי, יטרח לגלות לי את שבסוף האהבה גברה על כל המכשולים, וג'ק ונערתו היפה חיו באושר ועושר?).
אני לא מסוגלת לנשום, לפעמים.
אני לא מסוגלת להוציא את הסימניות מספרי המתח המטופשים שהתעקשת לקנות (עמ' 16, עמ' 48, עמ' 30, עמ' 211).
אני מתעקשת להספיד אותנו ולא אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מטאפורית