זהו! זה מאחוריי!
הייתם מאמינים? סיימתי צבא?!
רצף המילים הזה עדיין לא מרגיש נכון שהוא מתגלגל בפה.
אבל ללא ספק הוא נכון.
עבר כבר כמעט חודש מאז שיכולתי להגיד שאני חייל.
מסתבר שבלי שעקבתי, עברתי עוד אבן דרך בחיים שלי.
לא מתחרט על אף רגע כמובן!
אבל עכשיו זה מפחיד, פעם ראשונה בחיי שאין לי מסגרת.
אני לא חייב כלום לאף אחד.
אבל אני משתדל לא לתת לתחושה הזאת לבלבל אותי.
צריך להרים את הראש למעלה למצוא את המטרות שכרגע מעורפלות במקצת ולרוץ אליהם בכל הכוח!
הרבה זמן לא הייתי פה בבלוג, יש המון מה לספר. וקצת מוזר לי לכתוב פה.
אולי אני מרגיש שאני עושה סגירת מעגל שכזאת כי כשהתגייסתי כתבתי פה וזה ללא ספק עזר
ועכשיו השתחררתי והנני שוב כאן איתכם.
הלוואי שיכולתי לשתף אותכם במה שעבר עליי כל הזמן הזה.
כל כך הרבה השתנה בעולם, באנשים או שאולי זה רק בי.
דווקא נחמדה ההרגשה הזאת של לרוץ בין המחשבות בראש ומידי פעם להקדיש לה פה מילה קטנה שאומרת כל כך הרבה.
מחר הולך לים, רעיון של החברים והותיקים.
למרות ששירתתי בחיל הים ובאמת שהייתי אין ספור פעמים מתחת לים, בים ובעיקר מעליו.
הים עדיין וואולי תמיד יסמל עבורי את החופש אמיתי.
בדר"כ אני נוטה לספר יותר אבל הפעם ניקח את זה לאט לאט
תחזיקו מעמד מקווה לחזור בקרוב
שהיה לכולכם לילה טוב!
Ron@ld
בבלוג זה
בכל הבלוגים
