תכלס, מוזר שהמקום הזה נסגר.
אתר שהזמן לא השפיע עליו ונשאר עם אותו עיצוב פחות או יותר מאז הקמתו.
התחיל בתור טרנד גדול אז בגיל 13-14, פחות או יותר כשהאתר נפתח.
אז לכולם היה בלוג וכולם כתבו וזה היה מעין אתר הכרות בין כל האאוטסיידרים.
היו מפגשים, מקום להכיר ולפגוש חברים. לא מעט הדלקויות.
ואת אהובתי שהכרתי כאן לפני כמעט שנה.
היה מקום לפרוק, להכיר אנשים ודעות, מעין מועדון שאומנם הצטתמק עם השנים,
אבל עדיין אחוז האנשים המעניינים היה גבוה.
הכרתי הרבה אנשים מכאן שחלקם נעלמו וחלקם עד היום נמצאים בחברים בפייסבוק, עם אפשרות לבדוק אם הם עדיין חיים אחת למילניום.
עם השנים החברים שהכרתי עזבו את המקום ואני היחידי שנשאר, לכתוב אחת למספר חודשים, או בתקופות מבאסות קצת יותר.
אין הרבה משמעות לאתר היום עבורי מלבד נוסטלגיה.
ומי לא אוהב נוסטלגיה? או מי אוהב לאבד אלבום תמונות ישן?
היה נחמד, כמו לחזור לשחק במשחק ישן, או לצפות בסרט ישן, להזכר איך זה היה עבורך פעם.
אשמור את הבלוג במחשב, אולי אחת למספר שנים להציץ.
חבל קצת על בני נוער שלא יוכלו לעבור את החוויה הזו גם,
קהילה שמה שמחבר אותם זה הרצון לשיח ולשתף רעיונות, מפגשים.
עם מותו של המסנג'ר וישרא-בלוג, מה שנשאר היום לאנשים זה להתאהב דרך טינדר ותמונות. חומריות.
אנחנו במאה חדשה עכשיו.
נ.ב:
הבלוג הזה קיים כבר 12 שנים. לא נתפס עבורי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Circadian Rhythm