לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מי שופכין



כינוי: 

בן: 35

ICQ: 77730258 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2005

שגעון מולדת


עבדכם הנאמן, סמל יותקה, החליט במין רגע של ספונטניות אופיינית להתעלל ב3 חבריו החיילים (טוב רק שניים מהם חיילים) והכירח אותם לבוא איתו לטיפוס לילי חסר שחר אל פסגת הכרמל, המוחרקה.


וכך יצאו להם 4 חסרי מעש אלו, סמל ע', רב"ט מ' וטור' עד לפני חודשיים ד', נגררים אחרי סמל יותקהלכיוון מרגלות הרכמל.


בדרך למרגלות הכרמל עברו תלאות רבים, ירידות תלולות ומפותלות, אווזי בר חולי שפעת, ומסילת רכבת העמק הסואנת.


חציית פסי הרכבת הייתה מסוכנת מכייון שארבעת השמנים הנמיכו את הרכב עד למצב שהיה בגובה של 1.5 אינץ' מעל הקרקע.


מעט מבועתים החלו ידידנו את המסע לעבר הפיסגה המנוזרת.


רק הלכו חמורים אלה כמיל אחד בלבד וכבר נתקלו במכשול ראשון: מימיו הזורמים והטהורים של נחל הקישון.


הארבעה, שלהם יכולת שחייה מרשימה, פתחו בקפיצה למים הצלולים והחלו שוחים ככלבים לעבר הגדה המערבית תוך שהם לוגמים עשרות גלונים של מים זכים בעלי מינרלים אלו, מימי נחל הקישון.


לאחר שחצו את הנהר, פצחו בהליכה כבדה אל מרגלות הכרמל, שהיו עתה רק כמה עשרות מטרים מהם. אך אבוי!


מי זה בנה כביש סואן כל כך וחסם לנו דרכנו למוחרקה? בהליכה כבדה חיפשו מעבר שיוביל אותנו מעבר לכביש זה, שהיה רחב מאוד! 70 אמה רוחבו.


מצאו להם מעבר. מנהרה תחת הכביש אשר ייעודה הוא מעבר ביוב ופסולת אל נחל הקישון. גובה המנהרה לא אפשר לצעירים אלא לזחול אל הגדה המערבית של הכביש. כך זחלו ארבעה מסכנים אלובתוך נוזל ירוק וחמים אל עבר צידו השני של הכביש.


מחויכים ובעלי ניחוח נעים יצאו הארבעה מהמנהרה ועל על השביל במעלה הכרמל אל עבר פסגתו.


סמל יותקה הרשע אשר מאס בהליכה הכבדה החל מתזז את השלושה המסכנים במשעול התלול.


"40 שניות נגעתם בסימון אדום-לבן-אדום" הפציר בהם הרשע וצחק.


וכך המשיכו להם בריצה מטורפת הארבעה המשועממים. רצים, נופלים, קמים, נופלים.


והריצה מהירה וארוכה, לא נגמרת, עוברים חזיר בר ושני כלבי ציד, נופלים, קמים.


ולבסוף, עייפים אך מרוצים... כובשים הם את פסגת המוחרקה... לא!


יש רק עוד עלייה קטנה. אך אבוי! מאין באה זו גדר תיל גדולה גדולה?


גער סמל יותקה ברב"ט מ' על כך שלא ידע שיש גדר תיל גדולה גדולה ועל סמל ע' על כך שלא הביא עמו תוכי.


ובלית ברירה טיפסו המיואשים על הגדר השורטת וכשירדו ממנה חבולים ומלאי פנסים, החלו רצים ריצת אמוק תוך כדי שירה עצבנית, "המוחרקה בידינו" "אנחנו על המפה"

 "שרדר בן זונה".


וכך חגגו להם הארבעה את כיבוש המוחרקה בקפה שחור, בקלאווה וופל בלגי.


אך ידידי זהו לא הסוף, הארבעה שכחו שאחרי כל עלייה באה ירידה. התבאסו המסכנים לגילוי זה שצריך גם לרדת אך ללא כל ברירה החלו בהתגלגלות נחפזת בירידה, ולא זכרו למכשוליהם בדרך הלוך.


לאחר התקלות מרשימה עם הגדר החליטו פה אחד שלא יטפסו עליה אל יקפצו מעליה. את היוזמה לקח טור' עד לפני חודשיים ד' ולאחר מאוץ קצר זינק בקפיצת פוסברי מדהימה מעבר לגדר.


השלושה שנשארו, לא ידעו קפיצה מדהימה זו ולכן ניסו קפיצת משוכה. סמל ע' עבר, סמל יותקה עבר, רב"ט מ' החל במאוץ לעבר הגדר וקפץ תוך כדי פיסוק רגליים יפהפה שהספיק למעבר רגל אחת בלבד.


וכך נתקע לו רב"ט מ' תלוי בין שמיים וארץ, ולו רק שפיץ אחד מהגדר אוחז בוהיכן אם לא בשק אשכיו!


מבולבלים מעט ניסו חברי החוליה להציל את רב"ט מ המסכן.


תחילה נענעו את הגדר, אחר ניסו לזרוק עליו אבנים אך לשווא.


לבסוף החילט סמל ע' לעשת מעשה, הוא הוציא כריך טונה מהתיק והחל מנפנף בו בפני רב"ט מ'. רב"ט זה יכל להריח כריך טונה ממרחק מיילים רבים ובהריחו את המאכל זינק זינוק חתולי על עבר הכריך הרקוב ובלס אותו ללא רחם.


כך המשיכו לרדת הארבעה בניווטו של סמל ע', אשר ידוע בחושי הניווט הרעועים שלו.


כמובן שסמל ע' הוביל את החבורה היישר למצוק ענק שגובהו כ 90 יארד.


ללא כל מחשבה קפצו הטיפשים בזה אחר זה מהמצוק ונחתו והתגלגלו להם עד למרגלות ההר ושוב נצבו בפני הכביש הסואן והזועם.


הארבעה החליטו כי הם לא חוצים במנהרו ולכן רצו ריצה מהירה-לא-מספיק אל הגדה השנייה של הכביש. נכון, אתם כבר יודעים.


סמיטריילר גדול גדול פגע בחבורה המשונה והעיף אותם ישר אל הגדה המערבית של הקישון.


לאחר שהפעילו מחשבה, החליטו הארבעה לחצות את נהר הקישון דרך הגשר המרוחק מהם מרחק של כ6 מטרים.


הרביעייה חצתה את הגשר והגיע היישר אל המכונית שנראתה כל כך רחוקה עד לפני חמש דקות.


לאחר נסיעה פרועה של כ 10 שניות נדם מנוע הרכב ושבק חיים. לפיכך נאלצו ארבעת קופי האדם ללכת ברגל. והתפזרו איש איש לביתו.


עייפים, מסריחים, חבולים, שרוטים, מטונפים אך מרוצים הגיעו כולם לביתם ודפקו שינה ארוכה עד לבוקר בו נשמע התרנגול מקרקר "צביפוק מלך ישראל!"

נכתב על ידי , 21/10/2005 05:29  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום בגליל


לאביב חיכיתי, חיכתי ובא. הפכתי זרעיי וטיפחתי ענווה

מצצתי מים וינקתי בכל מעודי, נוזל אדמדם שעת בא לי בפי

מאין בא זה נוזל אדמדם? האם זהו פרי של חייל שנרדם?

"לא נרדם לא נדם!" שאגת האריה, "מה זה קוץ בי תקוע?" זעקת היורה

"בתוך תוכך ישנו קוץ משונה, קוץ גדול קוץ יפה, לבך הוא מכונה"

בנחיתת האור חזרו הם לפעולתם, רומסים וחותכים מהאריה מנוסתם

"כי מירך באת ולירך תשוב!" אמר לקוץ הבורא בבוז

"אך איני בירך", השיב הקוץ, "הנני בעכוז!"

נכתב על ידי , 21/10/2005 03:32   בקטגוריות צבא  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כיפוף של רגע


חזק ממני ננעצת עמוק בלבי

נתת רבע סיבוב וגופי כמעיין שני

רק שירתי היא גשר למחשבותיי

כנטע זר ברוח המלטף את אבריי

והירח, הוא מאיר לי אור חיים של מדבר

עת יבוא המלאך ודמי יקרש וישרף

נכתב על ידי , 20/10/2005 22:30   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , צבא
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליותקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יותקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2021 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)