האם יש לנו חופש בחירה? מרביתם המוחלט של האנשים עונים לי בהחלטיות שכן! אך במקביל, אף לא אחד מהם חי את החיים שהיה באמת רוצה. אם יש לנו חופש בחירה מדוע החיים שלנו לא נראים בדיוק כמו שאנחנו רוצים שהם ייראו? מדוע יש לנו כל כך הרבה דברים בחיים שאנחנו לא מעוניינים בהם? מדוע הפחד קיים אם האדם בוחר את מה שיהיה איתו? הרי הפחד הוא החשש שהרצון והמציאות לא יהיו זהים, לא?
יהיה מי שיאמר שהחופש בחירה שלנו הוא לא מוחלט, שיש לנו מצע של אפשרויות ואנחנו בוחרים מתוכם, או שיש דברים שאנחנו יכולים לבחור מתוכם ויש דברים שלא. גם אני נטיתי להישען על הפתרון הזה, אך ככל שאני חושב עליו יותר אני מבין שהוא לא אומר דבר. הוא בסך הכל מציג את מצב המודעות שבו אנחנו נמצאים.
דעתי האישית היא שיש לנו חופש בחירה מוחלט, אך את החופש הזה אנחנו לא מקבלים בזמן ההחלטות הרגעיות שאנחנו מבצעים אלא הוא קיים ברובד הרוחני שלנו. כלומר, ברגע שאנחנו מבצעים "בחירה" אנחנו לא נהנים משום חופש בחירה, אלא בוחרים בתוצאה ידועהמראש. אך במקביל, יש ביכולתנו להשפיע על רגע הבחירה הזה לפני שהוא קורה.
בשביל להבהיר את הנקודה אני רוצה להשתמש בדוגמא: נער יהודי חרדי יכול להאמין שיש לו חופש בחירה בלבוש שהוא בוחר מכיוון שהוא יכול לבחור חולצה מבד א' או חולצה מבד ב', אך במקביל חופש הבחירה שלו תחום ומוגבל בהתאם לנסיבות החברתיות שלו. אותו הדבר בדיוק ניתן לומר על אדם חילוני שעל מנת להשתייך לקבוצה מסויימת חייב להתאים את הלבוש שלו. נכון, בחברה החילונית יש יותר חופש אך האם זה עדיין חופש? האם החברים שסביבי ימשיכו לצאת איתי אם אאמץ לעצמי את האופנה החרדית?
מצד שני, ניתן לומר כי האדם בוחר את הקבוצה שהוא שייך אליה, אנשים כבר הוכיחו שהם יכולים לחזור בתשובה או לחזור בשאלה. כלומר, בשכבה יותר גבוהה האדם יכול לבצע בחירה שבסופו של דבר תשפיע על כל הבחירות העתידיות שלו. אם מחר אני אחזור בתשובה, אני כבר מחר ייקבע בדיוק מה אני אלבש בכל אחד מהימים בחיים שלי מכיוון שאני מגביל את עצמי לקבוצה מסויימת של אפשרויות שעם מכלול הטעמים שלי יובילו אותי תמיד לפתרון אחד סופי ידוע מראש.
בשלב הזה יבואו הסוציולוגים והפסיכולוגים ויטענו שהאדם לא באמת בוחר את הקבוצה שלו, שמרבית האנשים נמצאים תמיד בתחום המוכר והידוע, ופועלים על סמך מכלול הזיכרונות ותחושות התענוג והכאב שלהם. שאדם שחוזר בתשובה או אדם שחוזר בשאלה הם אנשים לא יציבים שלא מצאו את עצמם ועל כן לא הייתה להם ברירה אלא, לנסות את הדבר הכי קרוב אליהם. הרי בסופו של דבר יהודי כנראה יחזור בתשובה לחברה יהודית דתית יותר, ומוסלמי יחזור בתשובה לחברה מוסלמית יותר אדוקה, היכן בדיוק חופש הבחירה שלנו אם אנחנו בוחרים בסופו של דבר באופציה היחידה שקיימת לנו במקום שבו החיים דחפו אותנו אליו?
לדעתי יש חופש בחירה, אך על מנת להשיג אותו האדם חייב לעבור דרך הצד הרוחני שבו. אני מאמין שהאדם חייב להתנתק לחלוטין מההסכמות החברתיות שבו ולבחון את כל האמונות שלו מחדש. אני מאמין שהאדם צריך לנקות את החלוקה לכאב ועונג שנמצאת בתת מודע שלו, ולאמץ דרך חיים של אהבה נתינה ומוסר (מוסר= כל מעשה שלי מוסיף לי או לסובבים שלי מבלי לפגוע בדבר).
ברגע שהאדם עובר את התהליך הזה הוא מתעלה מעל לחיי האדם הרגילים ועובר לחיות במדרגה רוחנית גבוהה יותר כי הוא כבר לא קשור למרחב ולזמן שהוא נמצא בו, אלא ל"יישות" שהוא מהווה בלבד.
לדעתי, כך נוצרו בעבר אנשים כמו אברהם, משה, בודהה, מוחמד, ישו, גנדי, אמא תרזה ועוד. ומי שחי את החיים ברמה הזאת, נהנה מחופש בחירה מוחלט (למרות שאני מאמין שברמה הזאת כבר אין את הצורך לבחור מכיוון שהאדם תמיד צריך את מה שאין לו), זהו שלב שהאדם יכול להגיע אליו, שלב שבו האדם יכול להנות מחופש בחירה מוחלט, עד לשלב הזה, מרבית ההחלטות שלנו הן תוצאות ידועות מראש של נוסחה אישית שנמצאת בתת המודע האישי שלנו ומשלה אותנו.
על מנת לסגור את המאמר הזה אני צריך לענות על שאלה נוספת, האם אדם יכול לבחור לצעוד במסלול הרוחני הזה בעודו נמצא ברמה רוחנית נמוכה וחי את החיים שבהם לדברי אין חופש בחירה? זוהי שאלה חשובה, כי אם התשובה שלה היא "לא" אין יותר טעם להתעסק בנושא הזה ואין לאף אדם סיכויי להתעלות לרמה רוחנית אלא אם כן קיים גורל ידוע מראש.
דעתי האישית היא שזוהי הבחירה היחידה שקיימת בחיים שלנו ברובד הנמוך שבו אנחנו נמצאים (או בעולם הזה כמו שאוהבים להתייחס לזה בצורה מטאפורית בדתות השונות ולבלבל את כולנו), ועל כן קיים חופש בחירה שמוגבל בין שני דברים בלבד, האם אני צועד לתוך העולם הרוחני או לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
