אז חזרנו מהשביתה...

המורה לאנגלית: "I'm sorry students, I don't remember your names"

אני: "זה בסדר המורה, גם אני לא זוכרת את השם שלך..."

אחר כך המורה חילקה לנו דפי קריאה, הרבה הרבה כתוב באנגלית. בהתחלה קראתי אבל לאט לאט המילים הפכו ל"בלה בלה בלה". בשלב מסוים פשוט ישבתי על הכיסא, חיכיתי שכולם יסיימו לקרוא, בהיתי בדף וחשבתי "בלה בלה בלה".

היינו אמורים להכין פרוייקט באנגלית ובאותו שיעור הודיעו לנו שהוא יתבטל

המורה: "if I've told you to bring the project for tomorrow, how many articles will you bring?"

ארז: "יש לנו שלוש בערך..."

המורה: "in english..."

ארז: "four, five..."

דיברנו בשיעור על השביתה והבחירות, דעתו על הממשלה וכל מה שחשבתי היה "עזבו אותי, אני מצביעה לעלה ירוק..."

-פה נגמר שיעור אנגלית והתחיל שיעור ספרות-

סיפרו לנו שצריך להגיש עבודה (שמסתבר שהיינו אמורים להכין לפני השביתה) לשבוע הבא

יובל: "יש לי אותה בבית! D="

אני: "על מה היא?? על ספר?"

יובל: "לא יודע =]"

בסופו של דבר, לקחתי את עצמי בידיים וניגשתי למישהו מי"ב שנראה לי מוכר

אני: "אתה זוכר אותי?"

מישהו: "לא..."

טוב אז אני לא מכירה אותו מסתבר...

ובכל זאת, יש לי מטרה! אני לא אזרוק אותה לקיבינימט רק כי אני לא מכירה אותו

אני: "טוב, לא משנה. עשית את העבודה בספרות? "הסודות של חיו" או משהו..."

מישהו: ""כל החיים לפניו"?"

אני: "כן!!"

מישהו: "לא."

אני: "=,/"

מישהו: "זיו! עשית ת'עבודה על "כל החיים לפניו"?"

מישהו שמסתבר שקוראים לו זיו: "כן."

מישהו: "הנה" והולך

אני לזיו: "D= יש מצב שאתה שולח לי אותה?"

זיו: "בכיף."

וזה הסיפור של איך עשיתי את העבודה בספרות, המשך יום נעים