אז יש לי חאקי. וזה כל כך מכוער עליי! אבל לא נורא, ככה זה אמור להיות P: חוצמזה, אולי אני אקח את זה לחייט או משהו שהגזרה לא תהיה כזאת גבוהה.
רק עכשיו נראה לי שהבנתי כמה השתנתי.. בתחילת השנה הייתי מסוג האנשים שבחיים לא היו הולכים לצופים, או לפש"צים, אם הייתי רואה מעגל שאל אנשים בצד בחיים לא הייתי מצטרפת, המוזיקה שאני שומעת השתנתה <פחות, אבל עדיין, אני הרבה יותר מגוונת>, נהייתי הרבה יותר פתוחה לאנשים, ובאמת שעכשיו יש לי הרבה יותר אנשים מסביבי, ככה לפחות אני מרגישה.
אז, את ביום האחרון של החופש היו פה יותר מחצי יום (!!!) עכברקו ורוני. עשינו שעורים שלא סיימנו.זאת אומרת, זאת הייתה המטרה. בדרך גם הטרדנו את גל ורועי בטלפון (ובאייסיקיו...), היינו די הרבה במחשב, אני ורוני ירקנו מהחלון (נו, מה השתנה?) ורוני הדביקה לי סלוטייפ לכל מיני מקומות בגוף... היה סיום נחמד לחופש קצר מדי.
אתמול די שמחתי לחזור לביתספר (נו, אני אוהבת כשיש לי משהו קבוע לעשות... ככה אני לא משתעממת) אבל אז החמש שעות האלה של יום שישי נראו לי כמו שבוע! דאמנ... התאריכים שמצילים אותי זה הגיחה ביום רביעי, הטיול השנתי ואילת. ואז כבר חופש, וזהו ויומולדת (ותקנו לי בבקשה בבקשה דברים מאוטאקו) ואז אנחנו ט'ניקים (!!!) כמה מוזר...
בערב הלכתי לעכברקו, וראינו המסור... איזו טעות... זה סרט חולני ומזוויע לחלוטין. חצי סרט רק שמעתי, כי באמת שמגעיל אותי לראות מישהי מפשפשת בבטן של מישהו חי. איכס. לפחות הבנתי כמה דברים ממת לצעוק 4. אח"כ הלכתי לישון אצל רוני... לא ממש הצלחתי להרדם, והלכתי מוקדם הביתה ונרדמתי שם. התעוררתי לפני שעתיים ועכשיו אני אלך לאכול כי אוכל זה באמת נפלא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
