לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום

__________________________________________________________________________

יש אנשים שהחיים האירו להם פנים והם יכולים להרשות לעצמם לשפוך כמויות אסטרונומיות של כסף בלי לחשוב פעמיים.

כשדיסני ופיקסאר, למשל, מוציאים סרט אנימציה- הם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהרווח הכלכלי בוא יבוא.

הבעיה היא שעם הזמן כבר אין רעיונות לסרטי אנימציה. בעבר הציגו לנו באנימציה אגדות וסיפורים שכוללים הנפשות של בעלי חיים. אחרי שמיצו את הנפשת בעלי החיים- החליטו להמציא יצורים משונים כמו שרק ומפלצות (ע"ר), כי הנפשת בעלי חיים זה הכי ניינטיז.

אחרי שמיצו את בעלי החיים והיצורים המשונים, החליטו להנפיש חפצים דוממים. זה התחיל מחפצים לגיטימיים כמו הצעצועים בצעצוע של סיפור, ולאט לאט, בלי ששמנו לב, הם התחילו להנפיש לנו כלי תחבורה, מכוניות מירוץ, מטוסים (הסרט החדש של דיסני שיוצא עכשיו) וכל מה שזז (סטגדיש!)

מה השלב הבא? ינפישו לנו כלי נגינה? (גיטרה קלאסית פשוט ועזוב שמתאהב בגיטרה חשמלית בורגנית שמתאהבים ומקימים ביחד להקה), ינפישו כלי כתיבה? (העיפרון והמחדד של ג'וני יוצאים באישון לילה לחלץ את המחוגה שנשכחה בכיתה) או אולי הנפשה של כלי מטבח? (קולפן חדש מגיע למטבח ומפר את השלווה והאיזון בין הפומפייה, המערוך והמצקת).

תאגיד נוסף שמוציא כסף ונשאר מרוויח יותר מהמדינה שלו זה מועדון הספורט ריאל מדריד, שקנו שחקן די אנונימי בשם בייל בפאקינג מאה מיליון דולר- סכום שיא של כל הזמנים ברכישת שחקן כדורגל.

ראיתי השבוע משחק כדורגל של ריאל, במהלכו העלו את בייל לשחק רק באמצע המחצית השנייה. אני מסתכל על הבחורצ'יק הזה וכל תזוזה, ריצה או נגיעה שלו בכדור משמיעה צליל של קופה רושמת.

על כל מסירה וכל בעיטה שלו מתחשק לך לצעוק לו לפרצוף "אלו, מה אתה עושה? תכניס גול, ראבק! תכניס גול!!! אני רוצה לראות את הרשת נקרעת! בשביל מה שילמנו לך? אה?! בשביל מה???"

__________________________________________________________________________

פינת הביש-גדא:

יוסי לן באיזו דירה עם כמה חברים בשבת. החדר היה חשוך לגמרי, ויוסי רצה להניח את הספר שלו על השולחן. הוא התחיל לגשש באפלה עד שקלט משטח מוגבה ועליו בליטה, אז הוא הסיק שמדובר בשולחן והניח עליו את הספר שלו.

"מה אתה עושה?!", הפתיע אותו קול של בן אנוש, "למה אתה שם לי ספר על האף???"

"סליחה", יוסי התנצל, "חשבתי שאתה שולחן".

__________________________________________________________________________

רגעי הארה:

-הרגע בו הבנתי שיוסי ואני יותר מדי חנונים:

יוסי: "אני צריך את הקרוקס שלך, איפה הוא?"

אני: "למרגלותיך"

יוסי: "אה לא משנה, מצאתי את השורש שלי"

אני: "אם יש שורש בחזקתך, אז אתה מבטל אותו."

-הרגע בו שאפשר למצוא יותר חנון מאיתנו:

הרגע בו פגשתי מדריך טיולים עם כובע טמבל, סנדלי שורש ופאוץ'(!!!)

__________________________________________________________________________

מדריך הטיולים הזה ליווה אותנו בטיול המשפחתי שלנו לשומרון.

ביקרנו באזורים שעם ישראל ישב בו עוד מתקופת התנ"ך, וכיום הם ברובם בשליטה פלסטינית. השתכשכנו במעיינות וראינו נופים והרים יפים ("הר ברכה" זה אחלה מקום. אבא אמר שיהיה מצחיק להקים את הישוב "הר קללה" ולנסות לשכנע אנשים לגור במקום הזה, שיכול להיקרא גם ג'אב-אל-מנחוס).

גם השתנתי מפסגת הר גריזים אל שכם אשר למרגלותיו. אחרי שאסיים לסמן שם טריטוריות, כל מה שמחולק היום לשטחי A, B  ו-C, יהפוך להיות שטחי PP. בואו בהמוניכם לבקר מעבר לקו הצהוב!

***************

ועכשיו ברצינות

המשך שבוע נעים וחג שמיח, עורכי שוע!