מצטער, אבל השנה החלטתי שאני לא ישן בסוכה.
אומרים שאין חביבה כמצוות סוכה, שכן האדם נכנס לתוך המצווה ברמ"ח
אבריו, שס"ה גידיו ותתרקפ"ז כדוריות דמו (ספרתי!).
*הכניסו כאן מם של גורי אלפי אומר "כן, אבל..."*
אבל עם כל הכבוד לחביבות המצווה הסופר-חביבה הזאת, חייבים להודות שיש
איתה בעיות רבות.
לטרוח להוריד את האוכל והכלים לגינה, להזיע מהשמש הקופחת, לסבול את
הזבובים והחתולים שמתעלקים על האוכל. תאמינו לי, כל אלה זה ממש לא פיקניק!
(רגע...)
זה נכון שאפשר להוריד מאוורר לסוכה, אבל לא הייתי מסתכן בלהשאיר אותו
שם למטה ללא השגחה. לך תדע איזה סודני יעבור שם, ירצה להרים לך אותו, יפצע ואז
יתבע אותך על ניסיון הריגה. אין ספק שבג"צ ישפוט לטובתו.
מצד שני, בלילה מזג האוויר מתחיל להיות קריר. וב-6 בבוקר, כמו שעון,
מגיעים זבובי-שחרית ומתחילים לעלות לך על האף ולזמזמם לך באוזן "בנאדם, מה לך
נרדם? קום קרא לאלוקיך!". אומרים שהתרנגול הוא בעל הבינה להבדיל בין יום ובין
לילה, אבל לי אין ספק שהזבובים הם אלו שהבדילו לפניו בין תכלת לכרתי, התעלקו לו על
הכרבולת והעירו אותו, ואז הוא אמר "אם אני לא ישן- אף אחד לא ישן!".
אז מצטער, אבל השנה אני פוטר עצמי מן הסוכה, ככתוב:
"ביום כיפור האדם מצטער ובכך פוטר עצמו מגזירות בית דין של מעלה,
ובסוכות האדם מצטער ובכך פוטר עצמו מגזירות בית ארעי של מטה."
אבל אל תדאגו, יש לי עוד כמה ימים לשנות את ההחלטה, להדר במצווה
ולהשיג לי זכויות בשמיים, ככתוב: "יש הקונה עולמו בשואה אחת".
_________________________________________________________________________
"כמה בתי כנסת יש פה בשכונה?", שאל אותי המשגיח של המסעדה.
"יש שלושה בתי כנסת בתוך השכונה ועוד ישיבה", עניתי לו,
"למה אתה שואל?"
"חשבתי להיכנס קצת לעסקי ארבעת המינים", הוא אמר,
"לעשות קצת כסף מהצד"
" לא לא לא", החמרתי את סברי, "תתרחק מהתחום הזה!
בשכונה הזאת יש מאפיות של ארבעת המינים, ולא כדאי לך להתעסק איתן".
אצלנו בשכונה יש שלוש מאפיות חזקות של מכירות ארבעת המינים. אחת
המאפיות המרכזיות היא של תולי, אחי הקטן, שמרחף את נפשו בשביל העסק. אם ביום רגיל
הוא לא מתעורר לפני 1 בצהריים, הרי שבימים שלפני סוכות הוא היה מתגבר כארי עם שחר
כדי למצוא לקוחות פוטנציאליים בבית הכנסת.
הודעתי לתולי שאני רוצה דמי פרוטקשן על זה שהרחקתי לו מתחרה מהשטח,
ושאם צריך- אני מוכן להוריד עוד כמה ראשים מהמאפיות המתחרות, כדי להסביר להם שיש
להם אתרוגים יפים, וחבל.
בינתיים תולי מתנגד להצעתי-שאי-אפשר-לסרב לה, וממשיך בפעילות החוקית
והלגיטימית של פתיחת דוכנים מאולתרים, קבלת כסף מזומן ללא דיווח מס, והעברת צמחים שעולים
הרבה כסף. מה לעשות, תקופת יובש...
_________________________________________________________________________
תולי: "רוצה לקנות ארבעת המינים?"
ליאור: "לא תודה, אני לא רעב".
__________________________________________________________________________
השבוע כתבתי בפייסבוק את הסטטוס הנ"ל:
כעבור יומיים, פרסמו ב"דוסים מצייצים" את הסטטוס הבא:
וואללה, היהודים האלה באמת יודעים לעקוץ!
ואם בעקיצות עסקינן:
אם מכרו לי אתרוג בלי פיטם, זה אומר שבטוח יש בו עוקץ?
*************
מועדים לשמחה ושבת שלום, אבני שתייה! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
