לפני הכל, אני רוצה להודות לכל מי שהמליץ ובחר והצביע לי בתחרות
ה"גולדן-בלוג" והביא אותי לזכות בתואר "הבלוג ההומוריסטי הטוב
ביותר" לשנה החולפת.
זו הפעם הראשונה בכל שנותיי הרבות בישראבלוג שהאתר מציע סוג של מחווה
לבלוגרים נבחרים, ואני שמח עם קבוצת האנשים שזכיתי להתמודד מולם או לצידם.
בהחלט כבוד וכיף!
****************
ביום שישי נערך טקס ברית המילה של הבן של שמוליק ודנה.
אמרתי שאני שומר על דיסטנס עם האחיין החדש שלי עד שהוא הופך להיות
יהודי, ואכן, ביום שישי זו היתה הפעם הראשונה שראיתי אותו.
"תראו איזה חמוד הוא", אמרתי שכל מי שהתקבץ מסביב לעגלה
וצפה בעולל הטרי, "איך הוא ישן בשלווה... אין לו מושג מה מחכה לו!"
*ברקים ורעמים*
כל האורחים כבר הגיעו, האולם התמלא ורק המוהל בושש לבוא. נהיינו קצת
לחוצים מהעניין.
-אורי: "יאללה, איפה המוהל? יום שישי היום, חותכים-
הולכים!"
-יוסי: "איפה המוהל?"
שוקי: "חתך."
בשלב כלשהו כבר חשבתי שהמוהל לא יגיע לעולם.
-אני: "נראה לי שהמוהל לא יגיע"
שוקי: "כן...."
אני: "יש עליך במקרה אולר?"
ואז המוהל הגיע, וכולם נשמו לרווחה- אפשר לחתוך לתינוק! איזה מצחיק זה
לנשום לרווחה כשמגיע הבנאדם שהולך לחתוך לתינוק חלק מהגוף... זה כמו שהצופים של
סרט אימה יפחדו בקטעים השמחים שהמשפחה עוברת לגור בוילה יפה בשכונה שקטה וינשמו
לרווחה כשאחד השכנים במסכה ינסר את האמא.
***********
אבא חילק לנוכחים דף עם "תפילה בעת בכי הנימול", שזה השם
הכי גרוע שיכלו למצוא לתפילה הזאת. טוב שלא קראו לה "תפילה בעת דימום
העולל" או "מזמור ז'."
הטקס היה מרגש מאוד. הילד נקרא "נועם אלימלך" ע"ש
סיפרו של רבי אלימלך מליז'נסק שאנחנו צאצאיו. כבר שנים שהשם הזה, נועם אלימלך,
נמצא בראש של המשפחה כשם שצריך להינתן. אף אחד לא דיבר על זה, אבל שמוליק כבר
החליט על זה מראש ולא סיפר לאף אחד, חוץ מלסבא שלי, זיכרונו לברכה, כשעלה לקבר שלו
בערב יום כיפור האחרון.
_________________________________________________________________________
יש איזה זקן בשכונה שנוהג להסתובב בשבתות ליד הסופר בשכונה עם מכשיר
רדיו הכי ישן בארץ, ושומע שירים ישנה בתחנה שכנראה משדרת מסליק ישן של
הפלמ"ח.
בכל שבת, לפני ואחרי כל תפילה, אני עובר ליד הסופר ורואה את האיש
המשונה הזה. בכל פעם מחדש אני מופתע מזה שהרדיו שלו עדיין עובד ומזה שהבנאדם כל כך
משועמם שזה מה שהוא עושה כל השבת, ערב ובוקר בכל שבת, תמיד.
היום, אחרי תפילת שחרית, התקדמתי עם יוסי במורד הרחוב והתקרבנו לאזור
הסופר. אמרתי ליוסי שבטח עוד מעט נראה את הזקן עם הרדיו.
"אולי נגיד לו שבת שלום", יוסי הציע לפתע, "הוא יענה
לנו בחזרה ומהיום זה יתחיל להיות מנהג כזה".
"יאללה!", ממש התלהבתי מהרעיון. הבנאדם הזה נראה כל כך בודד
ומשועמם ומסכן. רק הוא והרדיו העתיק שלו. בטח ממש יעשה לו את היום לקבל מאתנו מילת
יחס (על, ב, עם וכו').
הגענו אל הזקן שישב על הספסל והאזין לגלגלז"ל.
"שבת שלום", אמרתי לו. "שבת שלום", יוסי אמר מיד
אחרי.
הוא אפילו לא הסתכל לכיוון שלנו. המשכנו ללכת.
"זה לא כל כך עבד", אמרתי.
"אולי הוא לא בקטע של לדבר עם אנשים", יוסי ענה.
מעניין באיזה תדר אפשר לשמוע את התחנה הזאת שהוא כל כך מרותק אליה.
_________________________________________________________________________
הגעתי למסקנה שהטבעונים זה החרדים של הצמחונים.
הם מאוד מאוד שמרנים, גם לעומת הצמחונים ובטח שלעומת אוכלי בשר כופרים
כמוני. מחד, כופר כמוני שאוכל חלב ובשר (לא ביחד חלילה, אלא אם כן אתם מחשיבים
שוקולד-פרה כערבוב של השניים) הוא מקרה אבוד שהטבעונים מסוגלים להשליך עליו אבנים
בעודו אוכל המבורגר להנאתו, אבל מאידך, השנאה העמוקה יותר של הטבעונים היא כלפי
הצמחונים, המביישים את תורתם-אמונתם ע"י הצמחונות לייט וע"י בישולי בשר
ה' ישמור בתוכניות ריאליטי בטלוויזיה.
יש כאלה שאפילו נחשבים לשומרי נגיעה וראייה מבשר, ביצים וממוצרי חלב
ומוצריו.
ובכל זאת, אם הצלחתי להביא שתי טבעוניות ל"בלאק", אני
מבחינתי הרווחתי את שליש גן העדן שלי, ותהא נשמת הפרה צרורה ברינו צרור.
_________________________________________________________________________
פינת השואה:
אני יודע שאני מגזים עם זה שאני עדיין מחזיק בכזה מכשיר סלולרי, אבל
לא צריך להרוג אותי בגלל זה!
*****************
אנשים שצריך להשתין עליהם:
אנשים ששמים תמונה מחייכת של מיסטר בין וכותבים "משנכנס אדר מר
בין בשמחה" (לא בגלל שזה לא מצחיק, אלא בגלל שזו בדיחה שכתבתי פה כבר לפני 4
שנים, אז כבר נמאס לי ממנה).
שיהיה שבוע וחודש נפלאים, יא דלועים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
