לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום


כמו שסבא שלי עליו השלום תמיד אמר: "עדיף כוס מיץ ענבים ביד מאשר לקבל בעיטה בישבן מגמדון בית מסורס"

Avatarכינוי: 

בן: 34

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2011

של נעליך וקקה בידיך


 

מועדים לשמחה, יושבי פלשת! מה שלומכם ומה חדש בחזקתכם?

האם גם אתם הייתם מרותקים למסך מ-5 בבוקר לחדשות והתעדכנתם בכל ההתפתחויות הדרמטיות כגון "אם כן אממ מסתמן כי גלעד אממ בעוד שעות ספורות ינחת ממש פה ויחזור אחרי 5 שנים סוף כל סוף הביתה לאירוע המרגש אממ... נמצא כאן פרשנינו לענייני אירועים מרגשים, דוד מרדבסקי... דוד, האם זה אירוע מרגש?" וההתפתחות דרמטית הבאה "אם כן אהה מסתמן כי גלעד נראה טוב...הוא נראה כחוש אבל נראה טוב אממ נמצא כאן פרשנינו לענייני אסתטיקה, מנחם ג'רבי... מנחם, האם גלעד נראה טוב?" וכו'...

 

קרני: "אתה נראה ככה כמו גלעד שליט"

אני: "זה אומר שאני נראה טוב?"

אביה: "זה אומר שאתה נראה כחוש."

 

לאור ההפצרות מצד אנשים מסוימים שאני חייב לחזור לבסיס לראות בלייב את חזרתו של גלעד שליט, בגלל שזה אירוע מכונן והיסטוריה (למרות שהפרשן לענייני אירועים מכוננים אמר שזה לא אירוע מכונן, מצהיר לכם!) החלטתי לעשות סקר ולבדוק "האם גם אתה היית מוותר על יום חופש בשביל אולי לראות את חזרתו של גלעד שליט בלייב?" והתוצאות היו כמו שחשבתי- מי שמשרת בצבא אמר שבחיים לא, ומי שלא משרת בצבא אמר\ה שהוא היה עף על זה.

בסופו של דבר זה יצא לטובה, כי גם ככה לא היתה לי אפשרות לראות אותו גם אם הייתי בבסיס, ואני זכיתי בטיול מעיינות נחמד עם החברים.

 

בכל מקרה, למרות ההתנגדות שלי לעסקה, ולמרות כל הבדיחות השחורות שכתבתי או לייקקתי בפייסבוק, ולמרות שלא חזרתי לבסיס כדי לראות את המאורע הלא מכונן, אני בכל זאת מאוד שמח ונרגש מהחזרה של גלעד שליט, ומאוד גאה להיות חלק ממערך הרפואה האווירי שטיפלו בו וגם חלק מהבסיס שאירח והביא אותו לביתו והפגיש אותו עם משפחתו. בהחלט כבוד גדול וכיף לראות אותו שוב בבית.

עכשיו נשאר רק להחזיר את יונתן פולארד ולקוות ששום דבר רע לא יקרה כתוצאה משחרורם של אותם מחבלים.

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

לאור חג הסוכות הגעתי למסקנה שיש כמה רפורמות שצריך לעשות במדינה שלנו לקראת החג הבא:

 

הרפורמה הראשונה תהיה להפוך את כל בני האדם לתמנונים. אין לי מושג באיזו טכנולוגיה צריך להשתמש בשביל העניין הזה, אבל הסיטואציות שהחג הזה מביא אותנו אליהן פשוט לא הגיוניות לאנשים עם שתי ידיים.

ללכת לבית הכנסת עם 4 המינים, כשהאתרוג בנפרד, מחזור תפילה לסוכות, טלית (למי שנוהג) וטישו (לאלה מבינינו שאלרגיים לארבעת המינים)- זה פשוט בלתי אפשרי עם שתי ידיים בלבד.

לרדת לסוכה עם צלחת עמוסה באוכל, כוס שתייה וברכון- ועל הדרך לנסות לפתוח את הדלת- זה גם לא הגיוני בעליל.

בסוכות כולנו צריכים להיות תמנונים, ושנזכה לשבת בסוכת עורו של ליוויתן.

 

 

רפורמה שנייה- להרוג את כל הזבובים.

באמת, זו לא בקשה מוגזמת. לא כשאתה ישן בסוכה ובאופן קבוע, ב-6 וחצי בבוקר מגיע זבוב, משכים קום ומחליט להעביר את השעה וחצי הבאות על הלחי שלך.

אפילו כשירד עלינו גשם בלילה הראשון לא הצטערתי ככה. אמרתי לעצמי "אני מצטער, אבל אני מצטער יותר עכשיו לצאת מהשמיכה ולעלות בחזרה הביתה".

אבל הזבובים?? וואו, הזבובים! הם מעבירים אותך כמה שלבים:

השלב הראשון- שלב ההכחשה: "הדגדוג הזה שהיה לי על הלחי זה לא באמת זבוב. סתם היה לי מגרד. קורה. בוא נחזור לישון."

השלב השני- שלב ההכחשה המתקדם: "טוב, זה כן זבוב. אבל נראה לי שהוא סתם בטעות עבר לי על הלחי בדרך לאיזה קקי שהוא הולך לשבת עליו. הכל בסדר, הוא לא יחזור לפה."

השלב השלישי- אחרי דקה שהוא חוזר לשבת לך על האף\לחי- שלב ההרס העצמי: "לאאאא! למה דווקא אני??? ולמה ב-6 וחצי בבוקר???", ואז אתה חונק את עצמך עם השמיכה ואומר "יש לי מספיק חמצן ל-2 דקות הקרובות... ב-2 דקות האלה הוא יראה שהפרצוף שלי נעלם ואז יעבור לפרצוף של יוסי".

השלב הרביעי- ההשלמה- אתה מגלה שעל יוסי כבר עבר זבוב משלו. אתה רואה שהזבובים לא הולכים לעזוב בקרוב. אתה רואה שאתה כבר לא תחזור לישון בקרוב. על כן צריך להרוג את כל הזבובים בסוכות.

 

_________________________________________________________________________ 

 

  

אמא: "מה כבר תעשה הערב? בוא איתנו לשמחת בית השואבה בישיבה!"

אני: "יש הופעה של איטליז וקונסידר דה סורס בירושלים. מי שלא ראה הופעה שלהם- לא ראה שמחה מימיו!"

 

 

~שומע בבית שירים של איטליז, אחרי ההופעה המצוינת בירושלים~

תולי: "מי זו הזמרת הזאת שאתה שומע? קול באישה ערבה!"

אני: "זה קול באישה ערווה, לא ערבה"

תולי: "ערבה ערבה..."

 

 

תולי מוכר ערבות במשך כל החג. הוא נהיה סוחר ממולח והוא משווק את עצמו בצורה כזאת שהוא עושה מהעלים המצ'וקמקים האלה ימבה כסף.

זה הגיע למצב שבו אני יושב איתו ועם עוד מנקה רחובות כושי על ספסל בשכונה (אל תשאלו אותי איך הגענו למצב הזה), כשלפתע המנקה שולף לנו סנדוויץ' ומברך ברכת המוציא. ענינו אמן בהתלהבות, הוא נראה גוי גמור.

"אני יהודי", אמר לנו המנקה בעברית עילגת ביותר.

"אה, אתה יהודי?", שאל אותו תולי ושלף ערבות מלא-ברור-איפה, "אז אתה רוצה ערבות?"

"כן", אמר העובד, החזיק את הערבות, הדגים לנו איך הוא מנענע אותם, אמר לנו תודה, קם, הלך והשאיר אחריו את כוס השתייה שלו על הספסל.

"זה לא מנקה רחובות, זה מלכלך רחובות" (אביה).

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

פינת הביש גדא:

 

וביש הגדא להפעם הוא אבא- שהתרסק קשות אל תוך האמבטיה לפני כמה ימים.

ברגע ששמעתי את ההתרסקות רצתי אל האמבטיה לראות מה קורה, ומצאתי אותו מעוך לגמרי. בהתחלה דאגתי, אבל ברגע שהבנתי שהוא בהכרה- התפניתי לצלם אותו ולצחוק עליו.



 

סבתא: "איך הגעת למצב הזה?"

אבא: "גרביטציה."

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

בראש השנה עלה לי לראש רעיון לשיר כתבתי והלחנתי שיר. ביום ראשון גם הקלטתי אותו עם קרני שהפליא בנגינתו:

 

 

 

http://www.facebook.com/#!/photo.php?v=10150355448663934

 

 

תמליל:

העיניים שלך הן כמו הים, האף כמו שובר גלים

זה לא כל כך נורא אם שמים לך משהו על הפנים

החיוך שלך דווקא די חמוד, למרות השן השחורה

אם את סותמת את הפה שלך, זה לא כ"כ נורא

 

אם היית הבחורה היחידה בעולם

הייתי נותן לך אותי

על ערש דווי אחכה לך, סמוך למותי

אני מוכן להתפשר על ממוצע ביותר

אם לא תהיה לי עוד אופציה אחרת

את לא כל כך קופה, את סבבה מינוס

את עוברת

 

אקטוף לך כוכב מן הרקיע, אם תעשי כבר גבות ושפם

אופי זה דבר חשוב, אבל לא לכולם

או שלפחות תאכלי פחות, תסתכלי לפעמים במראה

בסוף העולם נהיה ביחד, אם לא תהיה לנו ברירה

 

אם היית...

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

אני: "יש לי פיפי"

אבא: "אתה מוכר?"

 

 

אני: "ראיתי את **** ביום כיפור"

יאיר: "מה איתו?"

אני: "עדיין דתי"

אביעד: "כולם דתיים ביום כיפור"

אני: "לא, הוא באמת עדיין דתי, דיברתי איתו"

אלי: "אל תהיה ילד, חזקוש, כולם דתיים ביום כיפור"

אני: "אני אומר לכם, הוא דתי, עם כיפה והכל, מתפלל בבית כנסת"

יאיר: "כן כן, כולם דתיים ביום כיפור..."

 

 

ליאור: "ווי, היא שלחה לך בדיוק את אותה הודעה שהיא שלחה לי...ואני הייתי בטוח שזו הודעה אישית... כשאני שולח למישהו הודעת שנה טובה אני עושה את זה אישי! אני כותב בהתחלה 'יובל' כדי שתדע שאני מתכוון אליה ושולח לכל היובליות שאני מכיר..."

 

 

יוסי: "סבתא, מה את עושה בחיים?"

סבתא: "מצפצפת על כולם."

 

 

~מסתכלים על תפריט של עסקיות במזללת המבורגרים~

גיא: "איזו עסקה גרועה ולא משתלמת!"

אני: "כן, כמו עסקת שליט..."

 

 

***********



 

 

את החג השני והשבת אני עושה בבסיס.

שיהיה חג שמח ושבת שלום, ילדודס!

נכתב על ידי , 18/10/2011 19:56  
39 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



326,085
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמוז מלך הקופים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמוז מלך הקופים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)