שיששבת היה לי הכי כיף בעולם.
כי עשיתי דברים שאני אוהבת, וקרה משהו שציפיתי לו כבר שבועים.
אבל ישר שחזרתי הביתה, התחילו המריבות עם ההורים.
על שטויות.
וזה התדרדר, והגיע למצב שאמרתי להם שאני רוצה להתאבד ולעבור למשפחה אומנת.
עד כדי כך רע לי.
ועכשיו אנחנו מתנהגים כאילו כלום לו קרה, אבל בעצם קרה המון, ואני את המילה האחרונה שלי עוד לא אמרתי.
יום אחד, אני פשוט אתפוצץ, ואגיד להם הכל.
לפני כמה זמן ראיתי איפשהו שמישהי שאני מכירה כתבה 50 דברים שהיא אוהבת.
אז הנה כמה דברים שאני אוהבת:
ריח של גשם
לעשות דברים שמשכיחים ממני את כל הצרות
לשבת לידו
לדבר איתו
לא לריב איתו
להיות עם מישהי שהיא אחת החברות הכי טובות שלי
שהיא מרשה לי להתקרב אליה כמו שהיא מרשה לאחרות
כמה דברים שאני שונאת:
לראות אותו עם בנות אחרות, ואז להגיד שזה לא מפריע לי
לריב איתו
שהוא מסתובב לדבר עם אחת הבנות שיושבות מאחורנו.
לריב עם החברה הכי טובה שלי
להרגיש שהיא לא אוהבת ומעריכה אותי כמו שאני אותה
להקשר לאנשים, ולאחר מכן שהם עוזבים אותי
שדוחים אותי