נוער מתבגר

מה אני יכולה כבר להגיד שלא רואים עליי ביום יום?

אבל הקטע הוא שבאמת לא ממש רואים אותי, כי זה סיפור ארוך.

עברתי המון בתקופה האחרונה אבל בואו נודה על האמת אני מאושרת ויותר מזה אני לא צריכה.

בואו נתחיל עם זה שאת התואר כבר קיבלתי דיי מזמן, שקלתי ללמוד עוד תעודה או קורס במכללה שלקח ים זמן, כי כמובן שאת האישור והכל לתואר הראשון לקח לי ים זמן לקבל וכל השטויות מטקס קבלת התואר שהיה סיוט בפני עצמו.

אבל היי העברתי את המסר, טוב לפחות ככה חשבתי.

זה דיי מטומטם כי זה כבר קרה לפני כמעט שנה אבל למי איכפת עדיין כיף לי להיזכר.

מבקשים מכל הבוגרים להכיע בחולצה לבנה, למען האמת להקשיב לחוקים לא היה כל כך בראש שלי כי אני בתכלס לא סובלת את המכללה שלי אז הגיע הזמן שלי להביע עמדה.

אמרו לבן אז באתי בשחור...קטעים אני יודעת חחחח.

חילקו לכולם "עניבות" זאת אומרת הגברים קיבלו עניבות והנשים צעיפים.

בכלל לא התכוונתי לגשת אבל אמא שלי התעקשה אז דחפתי לה את הצעיף ומסרתי לה בעקיפין שגם תהנה איתו כי אני לא מתכוונת לגעת בו שוב..אז היו קצת פרצופים אבל זה עבר.

בכל אופן מה שיותר חשוב מהכל הוא שאני בזוכיות מהממת עם הבחור הכי מקסים שקיים בעולם.

כבר קצת יותר משנה וחודש, עברתי לגור אצלו לפני בערך חמישה חודשים, אני גם בזמן המעבר מצאתי עבודה.

הספקנו המון ואני מקווה להספיק להמשיך להנות ממה שיצרנו לנו פה.

וזה אחרי שבחיים שלי לא חשבתי שאעזוב את הצפון. חחח דברים קורים מסתבר ;)