IT'S ON MOTHER FUCKER

כבר שנה אני חושבת שלא כתבתי פה.

אבל אני ממש חייבת לפרוק איפשהו את מה שאני מרגישה במקום שאנשים שאני מכירה לא קוראים...[פה].

אני לא הולכת להרחיב....

אבל אני עוברת תקופה של עומס,הרבה דברים מוטלים על הכתפיים שלי,הרבה סימני שאלה,הרבה בחירות והרבה ויתורים.

גם לי קשה,גם לי קשה לפעמים.

כמה שאני יודעת להתמודד עם דברים,ואני כבר גדולה,ולפי דעתי אחראית,גם לי קשה,וגם אני רוצה קצת חופש מהמחשבותת הללו.

אפילו לכמה ימים..לשכוח מהבעיות,להיות בראש נקי..של נערה מתבגרת..ולא לחשוב על שיקולים של אנשים מבוגרים.

לא נעים לי אפילו לבקש,אני מפחדת לפעמים שאני מגזימה.

לא נעים לי,כי אני יודעת שגם להם קשה,וגם להם נמאס לחשוב על כל דבר 100000 פעם לפני שעושים אותו.

וקשה לי,כי אני יודעת שהם רוצים לתת הכל,אבל אי אפשר.

ולא רק זה.

אוף,פשוט קשה.

תקופה מעצבנת ומלחיצה.

תשישות.